אחרי תקופה מאוד לחוצה, החלטנו אישתי “שימרי על עצמך מאמי” ואנוכי “שיזכה לחיים ארוכים” לעבוד על הזוגיות. ביום שישי זרקנו את הילדים לגן ולבית הספר, ניתקנו טלפונים והתחלנו לחפש צימר בצפון. לקח לנו 10 דקות להיזכר שהצפון הוא בעצם הבורדל הגדול במדינה עם כל מיני אנשים שהשליחות שלהם היא להכניס את הזוג לחדר ביום שישי ושלא יצאו עד מוצאי שבת. מכאן הם שואבים סיפוק. יש ג’קוזי, פינוקים והמון פרטיות חזר המשפט על עצמו באתר אחר אתר.
כמובן שאף אחד לא הגדיר את הצימר שלו כביקתת זיונים. מה פתאום. מתעקשים תושבי הצפון, הזוגות לא יוצאים מהחדר 24 שעות רצוף בגלל שיש ג’קוזי, פינוקים והמון פרטיות וגם בגלל שציפי הכינה ריבה מדהימה ומוטי אפה לחם. אתם פשוט חייבים לבוא ולנסות.
הגדילה אחת מבעלות בצימרים שטוענת בלהט כי מכיוון והיא עוסקת באמנות הסיב (ריקמה) הזוגות הצעירים פשוט נופלים על המיטה מרוב התפעלות מעבודותיה הפזורות ברחבי הצימר. אה… כן יש גם ג’קוזי, פינוקים והמון פרטיות.
התחלנו להרגיש מוזר, אולי אנחנו שונים? אולי אנחנו מוזרים? אולי אנחנו עושים משהו לא מקובל? יכול להיות שחוץ מאיתנו כל שאר הזוגות נוסעים 150 ק”מ צפונה רק כדי להתפעל מהזיתים הדפוקים של בעל הצימר ומהמקרמה של אישתו האמנית (שמתם לב שכולם בצפון אמנים)?
מצד שני היינו מוטרדים. יכול להיות שתושבי הצפון פשוט לא יודעים מה קורה בצימרים שלהם, יכול להיות שהם באמת מאמינים שמה שמעניין זוגות שבאים אליהם ל-24 שעות זה צימר בגודל 40 מ”ר שנראה גדול במיוחד (שווה נסיעה רק בשביל זה). יכול להיות שמישהו צריך להאיר את עיניהם. ולהגיד להם אנחנו אוהבים אתכם. אנחנו איתכם בגשמים, בשלגים ובקטיושות אבל באמאשלכם, עזבו אותנו מהריבות, הלחמים והממרח שקדים, תנו להזדיין בשקט. אבל בגלל שאף אחד לא אמר להם על זה שום דבר, הם ממשיכים לדבר על ג’קוזי, פינוקים והמון פרטיות.
סגרנו את האינטרנט, וחשבנו: אור,גז,מה חסר לנו בבית? הסתכלנו אחד על השני ובלי מילים החלטנו לשלוח את הילדים לישון אצל סבא וסבתא כדי שאנחנו נוכל ליהנו מג’קוזי, פינוקים גם המון פרטיות… אצלינו בבית.
דרך אגב,
הפיצה שהגיעה עם שליח תוך 30 דקות היתה מדהימה.
נסו לקבל את זה בצפון.
(ערן יורן)