את הבלוג הזה אני כותב בצער. כי חבר איתו הזדהיתי ובדרכו האמנתי זמן רב בגד בי.
מאז ומתמיד אפל יצגה עבורי את החופש. החופש ליצור. החופש להיות שונה החופש לא לעבוד על פי-סי כמו כולם. אפל חרטה על דיגלה את החופש והחרות בסירטון שבישר את הגעת המקינטוש ב-1984, הסרט הציג את העולם כפי שנחזה בסיפרו של ג’ורג’ אורוול 1984 אבל ברגע האחרון מגיעה בחורה צעירה צבעונית וספורטיבית שונה מכולם והשוברת את המסך עליו מוקרנת דמותו של המנהיג. היא משחררת את האנושות. הקריין אמר שאפל משיקה את המקינטוש כדי ש-1984 לא תהיה כמו 1984 וברגע אחד אפל הפכה לסמל תרבות. אין מעצב בעולם החופשי שלא עובד או עבד או רוצה לעבוד על מקינטוש.
במשך השנים, במיוחד בארץ, משתמשי אפל הגדירו את עצמם באמצעות אפל. למרות הבעיות הרבות עם עברית, למרות יכולות הגלישה המוגבלות למרות הכל, בחרנו במק כי אנחנו אנחנו לא חלק מההמון. אנחנו אחרים. אנחנו חושבים יצירתית. אנשי פרסום ומעצבים כל אחד וסיבותיו בחרו באפל, כי היא לא נתפסה כמחשב. היא נתפסה כמקינטוש שזה משהו אחר לגמרי. עזרה לכך המדיניות של אפל שבחרו בממשק משתמש ידידותי יותר, נלחמו במיקרוסופט, יצרו את המעבד שלהם. לא אינטל כמו כולם. אפל ומקינטוש היו והתנהגו אחרת.
אבל משהו משתנה באפל.
משהו לא טוב קורה להם.
אולי זו ההצלחה של השנים האחרונות שעולה להם לראש, אולי זה האינטל שהתגנב אל לב ליבו של המק וזיהם אותו, אולי אלו ההסכמים עם מיקרוסופט שגורמים לאפל לבגוד בערכים שהיא עצמה מייצגת ואני אפרט.
פגיעה בחופש המידע:
לאחרונה תבעה אפל אתר שפירסם ידיעות מוקדמות על מוצרי אפל. במקום לחפש את פירצת המידע אצלם, הם תבעו את בעלי האתר והביאו לסגירתו.
פגיעה בחופש הדיבור:
אפל שהשיקה את ה- I-PHONE בלעדית ברשת AT&T ועכשיו במהלך שיווקי זוחל משיקה אותו לאט לאט בעוד שווקים. נכון שההצלחה השיווקית היא גדולה אבל הפעולה עצמה מנוגדת לרוחה של אפל ומנצלת את כוחה, מהלך שמאפיין מאוד את מיקרוסופט.
יותר מכך אפל חסמו את המכשיר לרשתות אחרות. וכשהחסימה נפרצה… הם הזדרזו וחסמו אותה שוב.
פגיעה בכבוד הלקוחות:
אפל השיקה את ה- I-PHONEבמחיר מופקע. דבר שהוביל להתמרמרות של הלקוחות בארה”ב. במהלך דרמטי הוזילה אפל את מחירי המכשירים ב…200$ אבל לא הסכימה לזכות את הלקוחות שכבר רכשו את המכשירים. בכך הפך הגרעין הקשה של צרכני אפל לקבוצה של פריירים. והאפל הודתה למעשה כי היא “גונבת” את הלקוחות במחירים מופקעים.
מאז ומתמיד היתה אפל נאמנה ללקוחותיה. אבל עם המעבר למחשבים הפועלים עם מעבדי אינטל, איבדו לקוחות אפל את התאימות אחורה של התוכנות שברשותם. פריהנד, פוטושופ, פונטים, ותוכנות ליבה חשובות נוספות שלא צלחו את המעבר ולקוחות אפל נאלצו לרכוש אותן מחדש, בכסף מלא.
אני חושב, שבמיוחד היום כאשר היכולות של המחשבים כל כך גבוהות, במיוחד היום כאשר המקינטוש הצטרף לעדר האינטלים ואיבד את המעבד היחודי שלו. במיוחד היום כאשר חברות כמו ADOBE הכותבות את התוכנות הגרפיות, כותבות אותם קודם לפי-סי ורק אז מתאימות אותן למקינטוש (פעם זה היה הפוך). במיוחד היום כאשר יש כל כך הרבה נגני MP3 שנשמעים ואפילו נראים כמו I-POD ציפיתי מאפל להפתח אל לקוחותיה, ולחזק את ליבת המותג שלה. את החופש, את השוני מעדר. לא רק לדרוש את זה מאיתנו אלה שאפל תקפיד להתנהג כמו אפל.
אבל אפל בחרה בדרך השניה. דרך הכסף והכח. שיווק אגרסיבי, תחימת שווקים, הצבת מגבלות חומרה ותוכנה. אפל היפה, הטובה והטהורה בחרה בדרך שסללו מיקרוסופט ואינטל ווהפכה להיות פי-סי רגיל. אולי יותר מעוצב. אולי יותר יפה אבל עם אותו מעבד, אותם דיסקים, אותו כרטיס גרפי ואותם טריקים שיווקיים הנשענים על תחושת הכוח וההצלחה של אפל.
כשהתפוח מתחיל להיות רקוב, אף אחד לא לוקח ביס כדי לבדוק אם הוא טעים.
והתפוח עם הביס הוא הרי הלוגו של אפל.
עכשיו כשאפל כבר לא מספקת את הסחורה הריגשית, הגיוני לעבור לפי-סי שהוא זול יותר, מהיר יותר, פתוח יותר לשידרוגיםוגם לא מאלץ אותך להזדהות עם אישיות המותג… כי אין לו.
(ערן יורן)