אני מזמין את כולם לרכוב עם הפנים לסכנה! אפילו פעם אחת בכדי להבין.
בעיקרון אני רוכב שטח, אבל יש קטע קצר שאני חייב לרכב על הכביש, הבוקר בחרתי לרכב אותו עם הפנים לסכנה. חברים, פחד מוות. מעולם לא רכבתי כל כך קרוב לקצה הכביש ורחוק מהקו הצהוב ומנתיב הנסיעה של המכוניות. פתאום אתה רואה את הסכנה שתמיד התקרבה אליך מאחורי הגב. אתה רואה את המכוניות מתקרבות, חלקן ממש על השולים, אתה רואה אותן מתקרבות במהירות וחולפות סנטימטרים ספורים ממך. אתה רואה את הפנים של הנהגים שאפילו לא מסתכלים על הכביש.
כשאתה רוכב עם הפנים לסכנה אתה לא יכול להדחיק את הסכנה. ופתאום אתה מבין שזה קורה תמיד, בכל רכיבת כביש, אבל אף פעם לא ראית את זה. כשאתה רוכב עם התנועה אתה שומע את מכונית מתקרבת אבל רואה אותה מתרחקת. אין סכנה במכונית שפיספסה אותך ועכשיו היא מתרחקת. כשאתה רוכב עם הפנים לסכנה אתה לא יכול להתעלם או להדחיק. ולכן אתה רוכב זהיר יותר, רחוק יותר מנתיב הנסיעה של הרכבים, ולכן לרכוב עם הפנים לסכנה זה הרבה יותר בטוח.
למען הסר ספק, רכבתי על כביש בינעירוני עם שוליים מאוד רחבים.
אבל הכי כיף, היה לרדת לשטח… ממש רחוק מהמכוניות.
כותב: ערן יורן | 18 באוגוסט 2011