בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ… וכשזה מצא חן בעיניו הוסיף אור, וצמחים, ובעלי חיים, ואת האדם… שביקש את חווה. עד הרגע הזה אלוהים לא היה צריך להתחשב בדעתו או ברצונותיו של אף אחד, הוא עשה רק את מה שרצה ומצא חן בעיניו, וקיבינימט זה הצליח. ממש גן עדן. אבל אז אדם ביקש את חווה, ובפעם הראשונה אלוהים עושה את מה שביקשו ממנו, מבטל את ההחלטה האינטואיטיבית שלו, שאדם יהיה לבד, ובורא את חווה. מהרגע הזה נגמר הגן עדן.
הפוסט הזה לא עוסק באלוהים, באדם או בחווה. הוא בכלל לא עוסק בדת. הוא כן עוסק בחשיבה עיסקית, בחשיבות הכל כך גדולה של לקבל החלטות ולבצע אותן בשלמות, כפי שתכננת. בחשיבות הכל כך גדולה של לקחת אחריות, של לזרום עם תחושות הבטן שלך, עם העדפות האישיות שלך, ועם ההבנה, שכל בקשה או עיצה שתקבל לאורך הדרך, תזיז אותך מהדרך האמיתית שבחרת, ופוגעת בחדות שלך. ככל שיותר אנשים “רק” אומרים לך את דעתם, או “רק” מעניקים לך עיצה קטנה, אתה תמצא את עצמך עושה “תיקונים” ברעיון המקורי והמזוקק שלך. אתה תמצא את עצמך מקשיב ומנסה לרצות בהתאמות קטנות, בוויתורים “לא משמעותיים” אבל בבטן אתה תרגיש שהרעיון כבר פחות חד, שהיוזמה כבר פחות אטרקטיבית.
חבר טוב סיפר לי את הסיפור הבא:
היו היה כפר של איכרים פשוטים. ראש הכפר, שכבר היה זקן, חיפש מחליף צעיר ואמביציוזי ולכן הציב במרכז הכפר עמוד גבוה, ובראש העמוד הניח כתר. “מי שיטפס עד לראש העמוד ויצליח להוריד את הכתר” הכריז ראש הכפר, “יזכה להנהיג את הכפר”. תושבי הכפר ניסו שוב ושוב לטפס על העמוד אבל לא הצליחו. בכל פעם שמישהו היה מנסה, היו כל תושבי הכפר נאספים סביב העמוד ויועצים לו עיצות, נסה יותר מהר, נסה מימין, נסה בקפיצות, שמור כח לסוף ועוד ועוד ועוד… ובאמת במשך חודשים רבים אף אחד לא הצליח.
יום אחד הגיע את הכפר זר, הוא ראה את הכתר על ראש העמוד, קרא את השלט המספר כי מי שיוריד את הכתר יזכה להנהיג את הכפר, הוריד את תרמילו… והתחיל לטפס. התאספו אנשי הכפר והחלו להעניק לו מעיצותיהם ולחלוק איתו מניסיונם: נסה יותר מהר… אל תשכח לנח באמצע ועוד ועוד. אבל הזר לא הקשיב, הוא פשוט טיפס ובתוך מספר דקות הוריד את הכתר.
“איך עשית את זה?” נדהמו כולם.
“אני חרש” ענה הזר. “לפני שהתחלתי לטפס, הורדתי את מכשיר השמיעה”.
אני חושב שאחת התובנות הכי חשובות של העם היהודי היא “נעשה ונשמע”. במשך שנים זילזלתי באמירה הזו מתוך הפרשנות שלמדתי בבית הספר: שעם ישראל לא שאל שאלות כשקיבל את התורה אלה פשוט קיבל אותה על עצמו ורק אחר כך ניסה להבין (שביננו זה די מטופש) אבל הפרשנות שיש לי היום למשפט הזה היא פרשנות יצרנית, חזקה ואפקטיבית והיא הנוסחה היחידה להצלחה בעסקים. קודם כל נעשה.
לסיכום.
אם יש לכם רעיון, יוזמה או חלום, אבל מהסוג שאתם באמת רוצים להגשים, עשו את הדבר היחיד שיכול לגרום לו להפוך למציאות… לכו איתו קדימה, תדחפו אותו ופשוט תעשו.
בהצלחה.
ערן יורן